סטרס והשמנה האם הם קשורים?

מסלולים רבים מחברים בין מתח להשמנה, שתי בעיות נפוצות מאוד בפני החברה המערבית כיום.

התרגלנו לראות בלחץ חלק טבעי ובלתי נפרד משגרת החיים. לימודים, גידול ילדים, טיפול בהורים מזדקנים, יחסי זוגיות, משכנתה, טיפוח קריירה, התמודדות עם קשיי פרנסה הם רק חלק מרשימת הדרישות התובעניות והמלחיצות שעומדות בפנינו

ללחץ יש השפעות רבות על בריאותנו וגם השפעה ישירה ועקיפה על משקל שלנו היום נדבר על סטרס כגורם סיכון לעליה במשקל.

מהו בכלל לחץ נפשי?

לחץ נפשי הוא כל אירוע שמוציא אותנו מהאיזון הפנימי שלנו ודורש הסתגלות מחודשת של הגוף ושל הנפש. הפיזיולוג הנודע וולטר קאנון הסביר שלחץ נפשי הוא מנגנון הישרדותי שהיה קיים כבר אצל האדם הקדמון ואשר נועד לאפשר לו להגיב במהירות על סכנות באמצעות אחת משתי האופציות: הילחם או ברח.

אילו אירועים גורמים ללחץ נפשי?

לחץ נפשי עלול להיגרם ממקור חיצוני (למשל קול נפץ), ממקור פנימי־פסיכולוגי או ממקור פנימי־פיזיולוגי (מחלה, כאב).

יש להדגיש שלחץ נפשי הוא תחושה סובייקטיבית: אנשים שונים מגיבים באופן שונה על גורמי לחץ שונים. כך, למשל, אירועים שעלולים להלחיץ מאוד אדם אחד, לא ישפיעו באותו האופן על אדם אחר ולהפך.

עם זאת, יש אירועים שגורמים ללחץ נפשי כבד אצל כמעט כל אדם. הכוונה היא לאירועים שנחשבים למשני חיים כמו שכול, גירושים, אסון טבע ומלחמה.

גם מצבים כרוניים - כמו אי־שביעות רצון מהחיים, עבודה מתסכלת, נישואים לא מאושרים או מצוקה כלכלית ממושכת - עלולים ליצור לחץ נפשי קשה וממושך.

בתחתית הדירוג של מחוללי הלחץ מצויים אירועים יום־יומיים כמו עמידה בפקק תנועה, המתנה לאוטובוס שמאחר להגיע לתחנה או קבלת קנס.

יש לציין שגם אירועים שנחשבים לחיוביים - כמו נישואים ולידה - גורמים ללחץ, ולפעמים אפילו ללחץ נפשי כבד.

האם יכול להיות שאני נמצא בלחץ נפשי ולא יודע מכך?

כן. הרבה פעמים אנו מרגישים היטב את המתח שבגופנו: דופק מואץ, עצבנות, קשיי ריכוז וכעס. אולם לעיתים מופיע הלחץ הנפשי באופן סמוי - באמצעות תסמינים שאיננו מייחסים אותם ללחץ אלא לסיבות אחרות לגמרי. הכוונה היא לתסמינים כמו ירידה באנרגיה, עייפות כרונית, בעיות עיכול, קשיי שינה והשתוקקות מוגברת למאכלים מתוקים ושמנים ומכאן נתחיל..

איך כל זה קשור להשמנה?

כבני אדם אנו חיים בסביבה לחוצה מאוד שיכולה להשפיע על לא מעט אלמנטים בריאותיים כאלה ואחרים ״סטרס״ יוגדר כ״חוויה ריגשית שלילית שמלווה בשינויים ביו-כימייםֿ, פיזיולוגיים, קוגנטיביים והתנהגותיים שמכוונים אל עבר האירוע המלחיץ או מנסים להכיל את השפעתו״. כאשר אנחנו בוחנים את ההשפעה של סטרס והשמנה אנחנו אכן מצליחים למצוא ממצאים אמפיריים המיוחסים להשמנה בעקבות סטרס.

אתחיל בציטטה:

לסיכום [1]

"לחץ פסיכולוגי במשפחה עשוי להיות גורם תורם להשמנת יתר בילדים. ממצא זה מדגיש עד כמה חשוב לתת לילדים הסובלים מהשמנת יתר ולמשפחותיהם תמיכה פסיכולוגית וחברתית בנוסף להמלצות על שינוי סגנון החיים."

חשוב לזכור שאין דבר כזה השמנה (עלייה במסת השומן) ללא עודף קלורי. ז״א שסטרס לא יכול להוביל להשמנה ללא שינויים בכמות האכילה או ההוצאה האנרגטית. כל טענה ל״השמנה״ ללא שינוי באחד מהפקטורים הללו סותרת את חוקי התרמודינמיקה.

הדרך היחידה לדעת אם העלייה במשקל שלך קשורה למתח או לא היא לפנות לרופא שלך.

זה בגלל שניתן לאבחן עלייה במשקל הקשורה למתח רק על ידי לקיחת היסטוריה זהירה ולשלול דברים אחרים, כמו תפקוד נמוך בבלוטת התריס, שיכולים גם לגרום לעלייה במשקל.

- לחץ אקוטי, שנמשך זמן קצר, נוטה לגרום לאנשים דווקא לאבד את התיאבון.

כשהמוח מפנה משאבים מתפקודי גוף רגילים, כמו אכילה ועיכול, אל מערכות האיברים הדרושות כדי לשרוד אתגר מיידי, מצב "הילחם או ברח" בטווח הקצר, אדרנלין בדרך כלל גורם לאנשים להרגיש פחות רעבים

עם זאת, עם לחץ כרוני, השפעות האדרנלין על התיאבון מתפוגגות וקורטיזול מתחיל לדחוף את הגוף לחדש את מאגרי האנרגיה שלו.

עבור אנשים מסוימים זה נוטה לגרום לעלייה במשקל.

זה לא אומר שמתח חריף אקוטי אינו יכול להוביל לאכילת יתר.

במחקר שפורסם בכתב העת

Physiology & Behavior, [2]

מתנדבים הסובלים מעודף משקל שנחשפו למצבי לחץ אכלו יותר קינוחים וחטיפים, ואכלו יותר פחמימות ושומן, בהשוואה לנבדקים בעלי משקל תקין שנחשפו לאותם מצבי לחץ.

אך השינויים שנצפים כגורמים לעליה במשקל בעקבות סטרס כרוני בדרך כלל יהיו שינויים המתרחשים בפרק זמן גדול יותר.

אז אילו שינויים אנו צפויים לראות:

קוגניציה - סטרס עלול להשפיע לרעה על יכולת ויסות של תהליכים קוגנטיביים כמו תפקודים ניהוליים ורגולציה עצמית. בנוסף לכך, סטרס עלול להשפיע לרעה על תהליכים ריגשיים שיכולים להוביל לאכילה פחות בריאה

.

התנהגות - סטרס מוביל לכך שאנשים יכולים לקיים דפוסי אכילה שונים או פשוט לאכול יותר. לרוב סטרס מקושר עם אכילה של מזונות מתגמלים וטעימים, כאלה העשירים בשומן, סוכר וקלוריות. שאלונים שונים הדגימו שסטרס הוביל אנשים לאכול בצורה לא בריאה ומחקר על סביבת עבודה הראה שעובדים צורכים יותר קלוריות בתקופות לחוצות יותר. כך גם מחקרים מבוקרים מדגימים לנו שאנשים נוטים לאכול יותר קלוריות בתגובה לחשיפה אקוטית של סטרס.

מעבר לכך סטרס יכול לפגוע בדפוסים שונים של פעילות גופנית אם על ידי הפחתה בפעילות עצמה ואם על ידי הגברה של התנהגות יושבנית.

שינה - סטרס ידוע בתור הורס שינה אולטימטיבי. מחסור בשעות שינה מעלה את הסיכון להשמנה. הסיבות לכך קשורות לכך שייתכן שמחסור בשינה מוביל להפחתה בהוצאה האנרגטית בגלל שמחסור בשינה עלול להוביל לעייפות מוגברת וזו עלולה לפגוע בכמות התנועה היומיומית. מחסור בשינה עלול להוביל אנשים להיות רעבים יותר ובעיקר לצרוך מזונות ״מנחמים״. ייתכן ודבר זה מתווך על ידי שינויים הורמונליים הקשורים ללפטין וגרלין. אם ישנים מעט יותר, זה אומר שערים יותר זמן. אם ערים יותר זמן, זה אומר שיש יותר הזדמנויות לאכול במהלך היום.

מבחינה פיזיולוגית סטרס מקושר להשמנה דרך מספר מנגנונים:

שינויים אנדוקריניים (הורמונלים) - כאשר אנו חווים סטרס מתרחשים תהליכים שונים בגוף ובעיקר בציר ה HPA (היפותלמוס-בלוטת יותר המוח-בלוטת יותרת הכליה). שינויים אלו מובילים להפרשה של הורמון הקורטיזול.

קורטיזול, באופן ספציפי, ממלא תפקיד בחילוף החומרים.

הורמון זה מיוצר על ידי בלוטות יותרת הכליה, שתי בלוטות קטנות בצורת משולש היושבות אחת על גבי כל כליה. מבלוטת יותרת הכליה ניתן לשחרר קורטיזול ישירות לזרם הדם

הוא מגרה את הכבד להגביר את ייצור הסוכר בדם וגם עוזר לגוף להמיר שומנים, חלבונים ופחמימות לאנרגיה שמישה. כחלק מתגובת "הלחם או ברח" של הגוף, קורטיזול משתחרר בתקופות לחוצות כדי להעניק לגופך דחיפה אנרגטית טבעית.

דחיפה זו נועדה לתדלק את השרירים שלך להגיב למצב מאיים.

השפעה נוספת של קורטיזול היא בתמיכה בהשמנה בטנית שנחשבת להשמנה מזיקה [3] (שומן תוך בטני)

חשוב לציין שקורטיזול לא יכול להוביל להשמנה בטנית ללא עודף קלורי ולכן הוא כנראה יכול להשפיע רק על פיזור ההשמנה.

מעבר לכך הורמון הקורטיזול גורם לדיכוי ברמות הורמוני סקס אשר מקושרים עם בניית מסת שריר ושימורו [4] [5]

ועל ידי כך תיתכן גם פגיעה במטבוליזים והפחתת כמות הקלוריות היומית הנצרכת על ידי רקמות השריר בגוף.

•נקודה קטנה: קורטיזול קשור לאגירת נוזלים בעזרת הורמון השולט באיזון המים בגוף, המכונה הורמון אנטי-דיורטיו לכן בדיאטה שיש בה הרבה סטרס יכול להיווצר מעגל נמלים שמתדלק את עצמו ובו המתאמן מבצע דיאטה ועקב הסטרס אוגר נוזלים באמצעות קורטיזול מה שמוביל לסטרס מוגבר יותר. [6]

מערכת תגמולים - סטרס עלול להשפיע על מערכת התגמולים בכך שהוא מעודד אכילה מוגברת של מזונות דחוסים קלורית ובמיוחד כאלה העשירים בשומן וסוכר. מצב שכזה יכול לייצר קרקע פורייה למעגל שמזין את עצמו יותר ויותר ובכך מחזק את הקשר שבין מזונות שכאלה לתגמול.

מיקרוביום - מידע מהשנים האחרונות מדגים את הקשר בין מצבים נפשיים שונים לחיידקי המעי. מידע רב מבעלי חיים מדגים את הקשר בין סטרס לשינויים במיקרוביום. שינויים במיקרוביום כשלעצמם יכולים להשפיע על התנהגות אכילה ולעודד השמנה. חשוב לציין שמירב המידע מגיע מבעלי חיים ויש לנו עוד לא מעט מחקר לבצע בבני אדם בכדי שנוכל להבין את הקשרים בנושא.

ביוכימיה - בנוסף לשינויים הפיזיולוגיים שצויינו, סטרס יכול להוביל לשינויים ביוכימיים שונים המקושרים לרגולציה של משקל הגוף ובעיקר לשינויים בלפטין,וגרלין

לפטין וגרלין - למי שלא מכיר אז לפטין מקושר עם שובע והוא ההורמון הרגולטורי החשוב ביותר של משקל הגוף ואילו גרלין נחשב להורמון הרעב. נכון להיום המידע המחקרי אומנם חלש אבל הוא מרמז על עלייה ברמות הגרלין בתגובה לסטרס ושסטרס עלול להוביל להפחתה ברגישות ללפטין ז״א שהוא לא יעשה את העבודה שלו כמו שצריך במוח ובכך השפעתו המטיבה על רמות הרעב תפחת.

איך מפחיתים את השפעותיו השליליות של הלחץ?

הפתרון הטוב ביותר הוא לזהות את מוקדי הלחץ ולהרחיקם מהחיים או להפחית את השפעתם. אם לא ניתן להרחיקם באופן קבוע (הרי רק מעטים יכולים להרשות לעצמם להתפטר ממקום עבודה מלחיץ או להתנתק מבעיה משפחתית בוערת) אפשר לנסות להתנתק מהם לפחות באופן זמני.

בעזרת מספר כלים ניתן להתמודד עם הלחץ בצורה בריאה:

פעילות גופנית [7]

מדיטציה [8]

פגישה עם קרובי משפחה או עם חברים תומכים, עיסוק בתחביבים וכו'.

במקביל עלינו להקפיד על המזון שאנו אוכלים - גם בעיתות של לחץ ושל משבר. אם כך נעשה, נפחית במידה ניכרת את השפעותיו השליליות של הלחץ ושל העלייה במשקל המקושרת עימו. כמו כן חשוב - עד כמה שאפשר - להקפיד על שעות השינה שלנו ועל רמות הפעילות הגופנית שלנו.

במקרה של מתח מתמשך אשר כולל השמנה, שאיננו מסוגלים לטפל בו בעצמנו אפשר גם להתייעץ עם אנשי מקצוע: רופא המשפחה או פסיכולוג.

לבסוף נקודה קטנה על ההורים לזכור שככל שחייהם לחוצים יותר, כך גדל הסיכון שלא רק הם אלא גם ילדיהם יסבלו מהשמנה.