אימונים תזונה נכונה שימוש במדע

האם מאמר מדעי משקף אמת?

· התייחסות לתהליך המחקר

· סקירת ספרות

· זיהוי מאמר מדעי איך הוא נכתב ואצל מי עובר ביקורת

· איזה מחקרים ומאמרים אביא בבלוג

אשמח לפתוח את הבלוג המאמרי הראשון שלי בהתייחסות לעניין שמאחוריו עומד כל הבלוג וזהו סקירת הספרות המדעית.

אחד הדברים שיותר מושכים לאחרונה הוא עניין הביסוס המדעי בעולם הכושר והתזונה ולא בכדי מה, (בזכות כמה אנשים שהחליטו להרים את הכפפה) והפכו את העניין לנגיש יותר כיום נחשפים אלפי מאמנים/מתאמנים לחומר מדעי מהז'ורנאלים המוכרים והמהימנים ביותר.

כמי שלמד בשנים האחרונות על דגילה במציאת האמת וחקירתה לעומק (כחלק מלימודי ב wageningen university & research ) אשמח לתת את "פעמי" ל מגוון רחב של נושאים ואנסה כפי יכולתי להקל על הקורא בקריאה והבנת הספרות המדעית

בנושאי:

· אימוני התנגדות וכח באוכלוסיות שונות,

· תזונת ספורט,

· משפיעים נוספים הקשורים בעולם הכושר כגון (שינה/פסיכולוגיה/סביבה)

כפי שהינכם כמובן מבינים לבטח אינני הולך לסקור בבלוג זה מחקרים שלמים בעלי עשרות עמודים ורפרנסים

אלא אנסה "לסכם" את החומר בתחום שאותו סקרתי, מקווה שאעשה עבודה טובה.

התייחסות לתהליך המחקר:

מחקר קליני הוא בדרך כלל ארוך, מורכב ודורש משאבים רבים (זמן כסף וכמובן משתתפים).

לכן השלב הקריטי ביותר במחקר הוא למעשה התכנון שלו. אסקור כאן שלושה נושאים מתודולוגיים חשובים ביותר לתכנון נכון של המחקר שחשוב לבצע.

1. מהן מטרות המחקר? השלב הראשון והחשוב ביותר במחקר הוא לחדד ולנסח את מטרות המחקר, כלומר מה המחקר אמור להשיג בסופו של דבר? בדרך כלל, מחקר כולל שני סוגים של מטרות – מטרה ראשית (Primary goal) ומטרות משניות (Secondary goal) המטרה הראשית, היא למעשה המטרה החשובה ביותר של המחקר, שגם מגדירה את שלבי המחקר הבאים ובעיקר את תהליך איסוף הנתונים.

דוגמא למטרה ראשית של מחקר תזונתי יכולה להיות: האם דיאטה X תצמצם את שכיחות כאבי הבטן, ואת עצמת כאבי הבטן של אינדיבידואלים הסובלים מכאבים כרוניים.

בנוסף למטרה ראשית, רצוי להגדיר גם לפחות מספר מטרות משניות, על מנת להרחיב את ההבנה על היבטים נוספים של המחקר ולפתוח צוהר למחקרי המשך, כגון גורמים ממתנים ליעילות מושא המחקר (באילו תנאים הדיאטה תסייע ובאילו לא תסייע)

2. איך לתכנן את מערך המחקר (study design)? במחקר קליני, קיימים מספר מערכי מחקר כאשר לכל מערך כזה יתרונות וחסרונות. השורות הבאות מסכמות בקצרה את מערכים אלו: ישנם מספר סוגי מחקרים כאשר הם מחולקים למחקרים עם התערבות כלשהי או פשוט מחקרי תצפית. והם מסודרים לפי סדר איכות התוצאות שמקבלים מהם.

· מחקרים ניסויים / experimental study

מחקרים בהם החוקר חוקר תוצאה של ניסוי על ידי מניפולציה של משתני מחקר אחד או יותר

- מחקר התערבות הוא מחקר נסיוני

לדוגמא מחקרי אקראי מבוקר (Random Control Trial) סוג מערך המחקר ה"חזק" ביותר מבחינת החוזק המחקרי. מאופיין בהקצאה מקרית של נבדקים לפחות לשתי קבוצות (קבוצת המחקר שמקבלת את הטיפול מול קבוצת הביקורת שמקבלת טיפול דמה או ללא טיפול). יתרונותיו הם שהוא בעל תוקף פנימי גבוה, מאפשר להסיק בצורה טובה שאכן הטיפול יעיל, שולל במידה ניכרת הסברים חלופיים וכמו כן כמעט ולא חשוף להטיות ולביקורת חיצונית. לעומת זאת, מערך כזה יקר לתפעול, אורך זמן ניכר ולעתים קשה להכללה למציאות (למשל עקב היענות נמוכה של משתתפים/ בעיות מימון)

לדוגמא:

חוקר מעניק לקבוצת ספורטאים דיאטה ספציפית כדי למדוד שיפור בביצועים מחקרי התערבות טובים יכללו קבוצת ביקרות על מנת להשליך מסקנות והנחות.

· מחקרי תצפית / observational study

במחקרי תצפית החוקר אינו מתיימר לשנות או לעשות מניפולציות שונות במחקר אלא רק להתבונן בקשר שבין משתני המחקר לתוצאה יש סך הכל 4 סוגים של מחקרי תצפית

והם נחשבים פחות חזקים מבחינת הביסוס הסופי שהם מניחות

1. קבוצת קוהורט/ cohort study

מחקרי תצפית אלו מבחינים על אוכלוסיה ספציפית שחולקת מאפיינים משותפים כדי לחקור השפעות של חשיפות שונות, מחקרים אלו יכולים להיות -

פרוספקטיבים (לעקוב אחר אוכלוסיה לאורך זמן)

או רטרוספקטיבים (להתסכל במבט לאחור ולהסיק מסקנות)

2. ביקורת מקרה / case control

מחקר תצפית מתחיל באוכלוסיה ספציפית ומשווה לקבוצת ביקורת שלא סובלת מאותם תוצאות החוקר מתסכל במבט לאחור בזמן כדי לראות האם היה הבדל בתוצאה ומה גרם לכך והאם זה קשור לחשיפה למשהו מסוים

3. מחקר חתך / cross sectional

מחקר תצפית נוסף כאשר מחקר זה מודד תוצאות או מדדים בריאותיים באוכלוסיה בנקודת זמן אחת או בתקופה קצרה במקביל נמדדת חשיפה, מחקר זה מנותח בהשוואה של חשיפה אל מול תוצאה מחקרים אלו ברובם הם תיאוריים ולא כוללים אוכלוסיה ספציפית עם זאת לא תמיד ניתן להגיע למסקנה של סיבה ותוצאה במחקרים מהסוג הנ’ל

4. מחקרים אוקולוגים/ ecological studies

מחקרים אלו בוחנים גורמי סיכון לתוצאות המחקר מבוסס על אוכלוסיה או קבוצה מסוימת שלעיתים קרובה במאפיינים מסויימים אך הם נבדלים זה מזה מבחינה גיאוגרפית או זמנית

3. מה מודדים במחקר?

מדדים במחקר הם נגזרת ישירה של מטרותיו. לפיכך, יש להגדיר שלושה סוגים של מדדים: - מדדים עיקריים: אלו המדדים שאנו משערים שהם החשובים ביותר להוכחת יעילות הטיפול, או להבנת המנגנון הקליני שאנו בודקים למשל במחקר.

- מדדים משניים: אלו המדדים שאנו משערים שהם משניים לאפקט הטיפולי, אך עשויים להסביר היבטים נוספים שלו, או להשפיע במקרים מסויימים על היעילות או הבטיחות של הטיפול.

- מדדים לשליטה: בנוסף למדדים העיקריים והמשניים, בכל מחקר חשוב מאוד לאסוף נתונים על מדדים נוספים שעשויים להשפיע על מושא הבדיקה שלנו. בדרך כלל מדובר על מאפיינים דמוגרפיים /מאפיינים קליניים שרלוונטים לחוקר.

מדדים אלו יכנסו מאוחר יותר כחלק מהמודלים הסטטיסטיים לבחינה.

· סקירת ספרות:

על מנת לסקור את הספרות המדעית בנושאים אלו

ולפני תחילת המחקר החוקר צריך לבצע סקירה של הספרות העדכנית עד כה בנושא המחקר שלו על מנת לבדוק פתח למחקרי המשך ולצבור ידע מעמיק בנושא

- יש לבצע הגדרת מטרות הסקירה הראשיות והמשניות

- איתור מקורות מידע רלוונטים (מאמרים מכתבי עת, ספרים, מסמכים רשמיים של מדינות ,אתרי אינטרנט, מאמרי מידע אקדמיים ורפואיים בנושא ובוחרים מטא אנליזות ,וסקירות ספרות המאגדות כבר בתוכן סיכום משמעותי של כל הידוע בתחום התוכן הנבחר

(Systematic Review)

ובסופו של דבר עיבוד וסיכום מקורות המידע לכדי סקירת הספרות מקיפה, מעמיקה ועדכנית.

· זיהוי מאמר מדעי איך הוא נכתב ואצל מי עובר ביקורת :

הדבר הראשון שחשוב להבהיר הוא שמאמרים מדעיים מתפרסמים בכתבי עת מדעיים מקצועיים. בלוגים ועיתונים יומיים וכמובן שהאינסטגרם והפייסבוק אינם במות מדעיות מקצועיות. מאמר מדעי עובר ביקורת עמיתים וכל מילה בו נבדקת טרם הפרסום, בניגוד לבלוגים ולכתבות בעיתונות היומית.

חוקרים שמפרסמים מאמרים מדעיים משתייכים ברוב המקרים לאוניברסיטה או למכון מחקר, לעתים נדירות לאדם פרטי יש משאבים וציוד הדרושים לערוך מחקר מדעי ולנתח את התוצאות שלו.

הביקורת על מאמרים מדעים אינה מסתיימת לאחר פרסומם, הם נמצא תחת ביקורת קפדנית בלתי פוסקת. קורא מטיל ספק במאמר מדעי יכול לפנות לחוקר החתום על המאמר (או לחוקר הראשי, במקרה של צוות חוקרים) ולבקש את המידע המלא לבדיקה עצמאית, והחוקר חייב לספק אותו. כך קוראים המטילים ספק בתוצאות יכולים לבדוק אותן. חלק מכתבי עת מתחייבים לפרסם מאמר שמוכיח טעות שנעשתה במאמר אחר.

חוקרים שואפים לביקורת מתמדת זו, לפרסום המחקרים שלהם בכתבי עת מדעיים. התהילה המתלווה לפרסום בעיתונות היא נחמדה, אך אינה משתווה להכרה של הקהילה המדעית, קבוצת העמיתים של החוקר המדעי. פרסום המחקר בכתב עת מדעי הוא עדות לכך שחוקרים אחרים מכירים בכך שהמחקר בעל ערך, התוצאות והעדויות שלו משכנעות, והוא מחדש בתחום שבו הוא עוסק. השאיפה של הקהילה המדעית היא תמיד להמשיך ולחקור, להמשיך ולגלות, גם כאשר גילויים אלה מפריכים ידע קודם. אין חוקר השואף לפרסם את המחקרים שלו בבמות שאינן מקצועיות, שאין בהן ביקורת.

שני מאפיינים של כתבי העת שבהם מתפרסמים מאמרים עוזרים להעיד על איכותו של המחקר שאנו בוחנים – הנושא והדירוג. מאמרים מדעיים רציניים יתפרסמו בדרך כלל בכתבי עת העוסקים בנושא מסוים ,בנוסף כתבי עת מדעיים מדורגים על פי איכותם, מידע שהוא נגיש לציבור.

עורכי כתבי העת האלה מחפשים מאמרים רציניים, חשובים ופורצי דרך מכיוון שכך הם שומרים על המוניטין המקצועיים שלהם מחד, ומושכים קוראים מאידך.

מאמר המתפרסם בכתב עת זניח, צריך להדליק נורת אזהרה שמשהו בו עלול להיות בעייתי.

מאפיין נוסף של מאמרים מדעיים, המבדיל אותם מפרסומים אחרים, הוא שמקור המימון של המחקר מצוין במפורש במאמר. גופים רבים מממנים מחקרים מדעיים – קרנות ציבוריות ופרטיות, אוניברסיטאות וגם גופים מסחריים. בישראל, למשל, מחקרים רבים ממומנים על ידי קרנות של משרד המדע, משרד הבריאות, האיחוד האירופי וארגונים כמו האגודה למלחמה בסרטן, האגודה הישראלית לסוכרת ואחרים. אם מתגלה שחוקר הסתיר את מקורות המימון שלו או שיקר בנוגע להם, הדבר מטיל חשד כבד ומידי על המחקר שלו.

דרך אחרת לזהות מאמרים מדעיים היא על פי מאגרי המידע שבהם הם מקוטלגים. בניגוד לחיפוש חסר אבחנה ברשת, חיפוש במאגרים אלה יניב רק תוצאות של מאמרים ממקורות הידועים כאמינים. גם אז, החיפוש במאגרים אינו עניין של מה בכך, ויש לבחור בקפידה את מונחי החיפוש כדי שהתוצאות שיתקבלו יהיו רלוונטיות לנושא שבו אנו עוסקים.

מבנה המאמר המדעי.

כותרת – בראש המאמר מופיעה הכותרת.

שמות המחברים – מתחת לכותרת כתובים שמות המחברים, שהם כל החוקרים שהשתתפו במחקר. השם הראשון הוא לרוב שמו של החוקר שביצע את רוב העבודה; השם האחרון הוא שמו של החוקר הראשי, כלומר, בעל המעבדה או מנהל המחלקה בה בוצע המחקר. בין בין כתובים שמות יתר המשתתפים, לפי סדר התרומה לעבודה. בחלק מהמאמרים אפשר למצוא בסוף המאמר פירוט מה היה חלקו של כל מחבר.

מתחת לשמות החוקרים מופיע השיוך של כל חוקר – לאיזו אוניברסיטה או מכון מחקר הוא שייך. כמו כן מופעים שם פרטים ליצירת קשר עם החוקר האחראי.

אבסטרקט (תקציר) – זהו התקציר של כל המאמר (במאמר המובא כאן הוא נקרא summary) המתאר את הרקע למחקר ואת התגליות. יש כללים קפדניים בנוגע לאורך התקציר, ואי-אפשר להסתמך רק עליו כדי להבין את המאמר. חלקים חשובים לא יופיעו בגלל מגבלת האורך.

גוף המאמר – גוף המאמר כולל רקע ספרותי לנושא (כלומר, סיכום המחקרים הקודמים בנושא), פירוט טכני בנוגע לדרך שבה נעשו הניסויים (כדי שאחרים יוכלו לשחזר את העבודה, אם ירצו), את התוצאות ואת הפרשנות של החקרים את התוצאות האלה. למעט התוצאות החדשות של המחקר, כל טענה ועובדה במאמר חייבת להיות מגובה בביבליוגרפיה, במאמר או מאמרים קודמים שביססו אותה.

ביבליוגרפיה – רשימת המקורות שעליהם הסתמכו החוקרים.

שונות – בין סוף המאמר והביבליוגרפיה אפשר למצוא תיאור של חלקו של כל משתתף במחקר (לפעמים),ומידע מקורות המימון ועל ניגודי עניינים.

· איזה מחקרים ומאמרים אביא בבלוג

בעניין הנ"ל וכמו שלבטח הבנתם

אינני חוקר ואינני מתיימר להיות אחד שכזה (לא כרגע)

כל רצוני הוא להביא את סקירת הספרות המדעית לקדמת הבמה על מנת לשתף את הקוראים ולהעשיר את הידע האישי שלהם וגם שלי כמובן.

תוך מטרה ראשית לקדם את הידע המדעי בתחומי הכושר והבריאות לטובת הציבור המתעניין בכך בתחומים שציינתי.

ובכך ליצור פלטפורמה שתועיל לציבור המאמנים/המתאמנים בישראל.

משום כך לא צריך את כל הספרות המדעית

ואתרכז בעיקר במטא אנליזות/ מחקרי "על" איכותיים מהז'ורנאלים הנחשבים ביותר /סקירות הספרות העדכנית בנושא כזה או אחר.

ואנסה לתמצת אך עדיין להעשיר כפי שניתן את הנושא למשך קריאה של

כ -10 דק לערך בקריאה ראשונה

ובנוסף אנסה לתת ערך מוסף של עצות פרקטיות לשימוש בנלמד.

שיהיה לכולנו בהצלחה וקריאה מעשירה !